עדכוני אקוסיסטם – אפריל-מאי 2026

מדיניות AI 

בישראל –  

התכנית הלאומית לבינה מלאכותית מזמינה את הציבור להעיר על טיוטת אסטרטגיה חדשה להייטק הישראלי בעידן ה AI (עד ה -19 במאי). הטיוטה מתארת חזון וצעדים אופרטיביים בכדי לשמר את מעמדה של ישראל כמובילה בעידן ה-AI.  

בעולם –  

הממשל האמריקני פרסם מזכר מדיניות שימוש בבינה מלאכותית בממשל הפדראלי. המסמך כולל חובת הערכת אימפקט ודרישה להפסיק להשתמש במערכות שאינן עומדות בסטנדרטים. גם באירופה ישנה תנועה מהגדרות רחבות למסמכי יישום עם פרסומה של טיוטא שניה של Code of Practice ל GPAI.  

בנוסף, הממשל האמריקאי חתם בתחילת החודש על הסכמים עם Google DeepMind, Microsoft ו-xAI שיאפשרו למרכז האמריקאי לסטנדרטים וחדשנות בבינה מלאכותית (CAISI) לבחון גרסאות מוקדמות של מודלים מתקדמים לפני שחרור לציבור. הבדיקות יתמקדו בין היתר בסיכוני סייבר, ביו-סקיוריטי ונשק כימי, והן מצטרפות להסכמים דומים שכבר היו עם OpenAI. כלומר, גם בארה״ב, שמנסה להימנע מרגולציה כבדה מדי, מתחיל להיווצר מסלול לא רשמי של “בדיקת גבולות” לפני שמודל חזק יוצא לעולם. 

העימות הפומבי בין אנתרופיק לממשל האמריקני (שהתפרסם בסביבות פברואר 26) ממשיך בהליכים משפטיים. אנת׳רופיק תבעה, זכתה בניצחון זמני בבית משפט אחד, הפסידה בסיבוב ביניים באחר, ובינתיים הפנטגון חותם עם המתחרות ומשאיר אותה בחוץ. החשיבות לנושא היא מעבר לסיטואציה הספציפית הזו (משמעותית ככל שתהיה) ועוסק באחת הסוגיות החשובות בעידן ה-AI – מי קובע את גבולות השימוש?  

גיוסים ורכישות 

אפריל האחרון היה אחד החודשים הטובים ביותר לגיוס בשנים האחרונות עם גיוסים בשווי של כ– 1.25 מיליארד דולר. מדובר באפריל הטוב ביותר מאז 2021. מרבית הכסף הגיעה מגיוס של חברת VastData אשר  

הגיוסים האחרים מעידים על העניין הרב שיש כיום בסוכנים כמו גם התגברות של חברות CORE ותשתיות AI – ראינו גיוסים הקשורים לאבטחת אייג'נטים, מערכות אוטונומיות, שימוש בסוכני AI בענן,  

מגמה נוספת שראינו באפריל היא גיוסים בצומת של סייבר, דאטה ו-AI :Cisco רכשה את Astrix הישראלית בכ־400 מיליון דולר כדי להתמודד עם סיכונים סביב זהויות לא-אנושיות וסוכנים. Cyera  רכשה את Ryft  בעסקה שמוערכת ב־100–130 מיליון דולר כדי לחזק ממשל וניהול גישה לדאטה בסביבות AI; ו-Credo הודיעה על רכישת DustPhotonics הישראלית בעסקה שיכולה להגיע עד 1.3 מיליארד דולר לטכנולוגיה שמיועדת להאיץ העברת דאטה באשכולות AI. 

עסקה מעניינת מהעולם היא התחייבות של גוגל על השקעה של עד 40 מיליארד דולר באנת׳רופיק, לפי שווי של 350 מיליארד דולר. הסיפור האמיתי הוא לא רק הכסף, אלא החשמל, השבבים והדאטה סנטרים – ההסכם כולל גם תמיכה בצורכי המחשוב של אנת׳רופיק, ובפרט קיבולת משמעותית על תשתיות Google Cloud ו-TPUs. 

עושים עליה 

חוות שרתים ממשיכות לצוץ כפטריות אחרי הגשם ולאחרונה הוכרז כי חברת קרוסו (Carusoe Technologies) האמריקנית (בתפעול חברת ענן הישרלאית) תקים חוות שרתים באזור עפולה אשר תכלול תשתית AI בהספק של כ-40 מגה וואט בשנה. 

גורם נוסף אשר פותח שלוחה ישראלית היא קרן הגידור WorldQuant במנהלת כ 30 מיליארד דולר. את הזרוע הישראלית ינהל סער צור. המיקוד הוא בחברות early stage  בתחומי הבינה המלאכותית, רובוטיקה וביוטכנולוגיה.  

תשתיות וחומרה  

עוד בנושא חוות שרתים –קיימת הצעה להגדיר בחוק מתקני מחשוב עתירי אנרגיה כתשתית לאומית במטרה להסיר חסמי רגולציה (עוקף את מסלולי התכנון הרגילים) ולשפר את יכולת של יזמים בישראל להקים חוות שרתים החשובות ליכולות פיתוח בינה מלאכותית.  

הנושא של חוות שרתים והיכולת לקבל גישה לכוח מחשוב מתקדם הופך להיות אקוטי כאשר יותר ויותר מדינות ברחבי העולם מפנות לנושא זמן ומשאבים והתפיסה של AI כתשתית לאומית וכבסיס לכוח והשפעה גיאופוליטיים הולכים וגוברים.