שולחנות עגולים מדינה חכמה 2035

במהלך מפגש DatA-IL – מדינה חכמה 2035 אשר חקר והציג את העתיד של השירותים הציבוריים בעידן הבינה המלאכותית קיימנו שלושה שולחנות עגולים:

• אסטרטגיית דאטה ו-AI, בהובלת גל תמיר ממערך הדיגיטל הלאומי.
• שותפות של סטארטאפים בשילוב AI במגזר הציבורי, בהובלת צביקה גולצמן, מרשות החדשנות.
• אתגרים, סיכונים והזדמנויות בהובלת יוסף גדליהו ממשרד הטכנולוגיה, המדע והטכנולוגיה.

המשתתפים בשולחנות הגיעו ברובם מגופים ציבוריים (משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, מוסדות ציבורים) והייתה גם נוכחות משמעותית של גורמי חברה אזרחית וכן אקדמיה, מחקר וחברות טכנולוגיה.

בהמשך המסמך נמצא פירוט של השולחנות בנפרד, אך רצינו לאסוף נושאים שראינו שעלו לעיתים קרובות והיו חוצי "שולחן". ניתן לזהות מספר נושאים חוזרים ונשנים, שעלו כמה פעמים בכל אחד מהשולחנות. נושאים אלו מהותיים לתכנון וליישום של טכנולוגיות AI במגזר הפרטי ושימוש בהן באופן מיטבי לטובת הציבו

הנושאים המרכזיים שעלו:

1. חשיבות הדאטה: הצורך בתשתיות נתונים איכותיות ומאובטחות, והקשיים הקיימים בשיתוף נתונים בין גופים שונים.
2. חששות מפרטיות ואבטחת מידע: חששות מפני התערבות יתר והפרת פרטיות בעקבות השימוש הרחב ב-AI. אלו מתווספים לחששות על ההשפעה החברתית של AI.
3. הכוונה רגולטורית: הצורך במסגרת חוקית ורגולטורית מותאמת שתאפשר לנצל את יתרונות ה-AI תוך כדי שמירה על עקרונות אתיים.
4. שיתוף פעולה בין-משרדי: הדגש על הכרחיות שיתוף פעולה ותיאום בין משרדי ממשלה וגופים ציבוריים אחרים למיצוי יכולות ה-AI.
5. אתגרים בעולמות ההון האנושי ותרבות העבודה: עליית הצורך בהכשרה ובהקניית ידע בתחומים של AI וניתוח נתונים לכוח האדם במגזר הציבורי ובניית תרבות עבודה מוכוונת דאטה ושיתופו.
6. בינה מלאכותית כ-X factor: שימוש חכם בAI יכול לשמש גם לתכנון והאצת הנושאים שעלו בסעיפים הקודמים.

מקומות פוטנציאלים להתערבות:

1. שיפור התשתיות לשיתוף דאטה:

– לפתח וליישם תשתיות מידע משופרות שיאפשרו אינטגרציה ושיתוף פעולה בין משרדי ממשלה ובין הממשלה למגזר הפרטי, כולל סטנדרטיזציה של פרוטוקולים לשיתוף מידע.

– להקים מנגנונים להגנה על פרטיות ולהבטחת אבטחת המידע במהלך התהליכים הללו.

2. מדיניות רגולטורית:

– לעדכן ולהתאים את המסגרת הרגולטורית כדי לתמוך בפיתוח וביישום של טכנולוגיות AI, תוך כדי שמירה על הלכידות החוקית והאתית.

– לפתח גישה ממשלתית מוסדרת לקידום חדשנות ב-AI, כולל הגדרה ברורה של נהלים למימון פרויקטים ולתמיכה בחדשנות.

3. הכשרת כוח אדם ושינוי תרבותי:

– להקדיש משאבים להכשרת עובדי הממשלה בתחומי ה-AI וניתוח הנתונים, כדי לשפר את יעילות השירותים הממשלתיים ולהבטיח שהם יהיו מסוגלים להשתלב בעידן החדש.

– לשנות את התפיסה הארגונית ולקדם תרבות של שיתוף פעולה ושקיפות.

4. פיתוח והובלה של מיזמים ופיילוטים:

– לאמץ גישה של ניסוי ושגיאה על ידי הקמת פרויקטי פיילוטיים שמטרתם לבחון את היעילות וההשפעה של פתרונות AI שונים במסגרת השירותים הציבוריים.

– לספק תמיכה רגולטורית ופיננסית לחברות המעוניינות לקדם פתרונות חדשניים בשיתוף פעולה עם הממשלה.

5. חינוך והסברה לציבור:

– לקדם מיזמים שמטרתם להסביר לציבור את הפוטנציאל ואת האתגרים של AI, להבטיח תמיכה ציבורית ולהקל על חששות בנוגע לפרטיות ואתיקה.

פירוט השולחנות:

שולחן עגול אסטרטגיית דאטה ו-AI, בהובלת גל תמיר ממערך הדיגיטל הלאומי:

1. החזון – איפה אנחנו רוצים להיות עוד X זמן?
2. מה חוסם אותנו בדרך לשם, מה אי אפשר לעשות היום?
3. מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם החסמים?

השיחה התמקדה בשאלות אסטרטגיות עתידיות ובצורך ליצור מנגנונים שמאפשרים חיבור ושיתוף של נתונים ומשאבים בין גופים שונים תוך כדי שמירה על פרטיות ובטחון.

דובר רבות על חשיבות הדאטה – הצורך בסטנדטיזציה, היכולת לחבר והיכולת לשתף אותה.

פירוט:

• פוטנציאל השימוש ב-AI  לניתוח נתונים ופרדיקציה עתידית של צרכים תקציבים ועוד, עם הדגש על חשיבות הרגולציה והשקיפות.

• דאטה יש, על הרגולציה צריך לעבוד. לייעל את העבודה הפנים משרדית ולשפר את השירותים החוצה. אפשר להשתמש ב-AI גם לשפר את היכולת לחבר דאטה של משרדים שונים.
• הגורם האנושי
  • יש בישראל בעיה של ריכוזיות ובסוף הגורם האנושי הוא זה שמקשה על העבודה והשיתוף. ישראל היא מס' 1 ב OECD בריכוזיות. המגזר הציבורי לא יכול לתת שירותים מוכווני אדם במצב הזה. המשרדים משרתים את עצמם ושוכחים לשים את האזרח במרכז, מתקשים לתת את השירות הנכון לאדם הנכון.
  • צריך לראות איך מייצרים אינטרס גם ברמות הגבוהות. להוריד חשש מאיבוד שליטה. יש טרייד אוף בין ריכוזיות ויתרון לגודל לבין הרצון לעשות התאמות ופרסונליזציה.
  • חשוב לזכור את הגורם האנושי ולהכשיר את עובדי המגזר הציבורי לשינוי ולעבודה עם AI.
• לא צריך לחכות למכרזי ענק מסובכים ולעשות פיילוטים שפשוט יותר לתקצב.
• מנגנון שמחייב משרדי ממשלה להעביר את המידע שיש בידם למאגר מידע מרכזי, כמו באיחוד האירופי.
• איך חוזים את המידע של העתיד, את הטכנולוגיה של העתיד. להכנס למנגנונים קיימים ולשפר אותם זה מצוין, אבל השאלה איפה השירות הציבורי יכול להיות יותר טוב, לא שינויים נקודתיים אלא שינוי מהותי של מנגנוני תקצוב וכדומה.

משימות לפעולה:

• לקדם תוכניות להכשרת עובדי ממשלה בנושאי AI וניתוח נתונים.
• להקים מנגנונים שיאפשרו שיתוף פעולה רחב יותר בין גופים ממשלתיים ובינם לבין המגזר הפרטי.
• לפתח וליישם תוכניות לאינטגרציה של מערכות AI במערכת הממשלתית, על מנת לשפר את השירותים הממשלתיים.

שולחן עגול משרד הטכנולוגיה מדע וחדשנות

המסר העיקרי שעלה מהשיחות הוא ששימוש ב-AI מחייב מאזן עדין בין חדשנות לבין שמירה על ערכים אתיים וחוקיים, עם דגש על חשיבות הפיתוח של מדיניות מתאימה שתאפשר אימוץ רחב של הטכנולוגיה תוך כדי שמירה על אבטחת המידע ופרטיות המשתמשים.

1. חששות פרטיות ובקרה: חשש מפני התערבות יתר והפרת פרטיות בשימוש ב-AI, במיוחד בזיהוי פנים ובאיסוף נתונים. הדיונים הדגישו את הצורך בבקרות רגולטוריות חזקות כדי להבטיח את הגנת הפרט.
2. רגולציה ומדיניות: דיון עקבי על הצורך במדיניות ורגולציה מותאמות שיאפשרו לנצל את הפוטנציאל של הבינההמלאכותית מבלי להזיק לציבור או לאבד שליטה על הטכנולוגיה.
3. הזדמנויות ואתגרים: יש הזדמנויות רבות לשימוש ב-AI לשיפור שירותים, כגון צמצום בירוקרטיה ושיפור היעילות במערכת הבריאות. במקביל, עלו חששות לגבי תלות יתר והתמכרות לטכנולוגיה זו, והשלכותיה האפשריות על קבלת החלטות אנושיות.
4. שיתוף פעולה ותשתיות: דגש על חשיבות שיתוף הפעולה בין גופים שונים ליצירת תשתית מידע משותפת שתאפשר שימוש רחב ויעיל בבינה מלאכותית מרכזיות ועל ניהול ושימור מידע תקני.

שולחן עגול שותפות של סטארטאפים בשילוב AI במגזר הציבורי, בהובלת צביקה גולצמן, מרשות החדשנות:

הנושאים העיקריים והאתגרים:

1. חידוש והכוונה בקבלת מענקים: ישנה תחושה שתהליכים לקבלת מענקים אינם מספיק חדשניים וחסרה בהם הכוונה מספקת, במיוחד בתחוםה-AI,  שבו רק פרויקטים מסוימים כמו LLM נחשבים לחדשניים.
2. בעיות תשתיות ורישויים: הקושי להטמיע פתרונות טכנולוגיים בממשלה עקב דרישות רישוי מורכבות ותשתיות נתונים לקויות.
3. אי-ידיעה ומחסומי נגישות: מחסור במידע לגבי תהליכי ודרכי עבודה מול רשויות וקבלת תמיכה מהממשלה, החברות נאלצות להשקיע ביועצים לליווי התהליך.

הפתרונות המוצעים:

1. פיתוח תשתיות והקלת רישויים: יש צורך בפיתוח תשתיות נתונים משופרות והקלה בתהליכי רישוי וגישה לשווקים, כדי לאפשר לחברות להתפתח ולהשקיע בארץ.
2. שיפור הנגישות למידע ולמענקים: יש לשפר את הנגישות למידע ברשות החדשנות ולספק ידע והדרכה טובה יותר לחברות על התמודדות עם התהליכים הממשלתיים.
3. פורומים וכנסים לחשיפת הידע: הקמת פורומים וארגון כנסים שיחשפו את הידע הממשלתי והתמיכה הזמינה לחברות הטכנולוגיה והחדשנות בארץ.

המסקנה המרכזית מהשיחה היא שיש צורך בשיפור משמעותי בתשתיות התמיכה הממשלתיות ובהקלת הנגישות והבירוקרטיה לחברות הפועלות בתחום החדשנות וה-AI, כדי לקדם את הפיתוח הטכנולוגי והכלכלי של המדינה.