מתכוננים לתקנות הבינה המלאכותית החדשות של האיחוד האירופי
הרגולציה המקיפה ביותר בעולם ל-AI נכנסת בימים אלה לתוקף באיחוד האירופי, ערכנו עבורכם סקירת מומחים של כל מה שהיא מכילה, כיצד להתכונן אליה ומה קורה בשאר העולם.
תקנות ה-AI של האיחוד האירופי כבר החלו להיכנס לתוקף וכמו ה-GDPR בזמנו הן מורכבות, מתקדמות ומקיפות. בעקבות עניין רב בקרב חברי הקהילה, ערכנו ב-16 בספטמבר וובינר שצלל ל- EU AI ACT מכמה זוויות שונות, בהשתתפות עו"ד אריאל יוספי, ראש תחום רגולציות טכנולוגיית בהרצוג פוקס נאמן, יוליה לרנר שניר, ראש הנספחות הכלכלית של ישראל לאיחוד האירופי, במינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה ויוסף גדליהו, מנהל המרכז לרגולציה ומדיניות בינה מלאכותית, במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הנה עיקרי הדברים ממנו, מוזמנים ומוזמנות גם לעיין במסמך המקיף שחיברו ב-HFN על התקנות (לינק)
שתי גישות גלובליות לחקיקה טכנולוגית
בעוד שבאיחוד האירופי נוקטים בגישה הוליסטית לחקיקה בכל נושא הבינה המלאכותית, בארה״ב, בריטניה וגם בישראל מעדיפים את הגישה של רגולציה סקטוריאלית.
האירופאים הגדירו שימושים שונים ל-AI ומהם גזרו רמות סיכון. שימושים מסוימים, כמו מניפולציה התנהגותית או יצירת social scoring (כמו שנהוג בסין למשל) נאסרו לחלוטין, באחרים נקבע שקיימות רמות סיכון גבוהות ונקבעה חקיקה מפורטת ובמקרים מסוימים נקבע שלא דרושה התערבות רגולטורית.
הבריטים והאמריקאים, לעומת זאת, העדיפו להימנע מחקיקה כוללת והחליטו שבחינת השימוש ב-AI תעשה לפי ענף, מבחינה בין רמות סיכון שונות ומתערבת רק במקרים ומקומות ספציפיים. בנוסף, בארה״ב החליטו להימנע מחקיקה פדרלית והשאירו את ההחלטה בידי המדינות השונות, מה שיצר סיטואציה מורכבת עבור חברות שמבקשות לפעול בשוק האמריקאי כולו.
הגישה הישראלית עד היום דומה יותר לזו של הבריטים והאמריקאים והיא שמה במרכז את צרכי השוק ואת הרצון לעודד מחקר וחדשנות כדי לשמור על מעמדה של ישראל כסטארטאפ ניישן. בתוכנית הלאומית ל-AI רואים בשיח עם המגזר העסקי כגורם בעל השפעה מרכזית ומשתדלים לפעול להסרת חסמים באמצעות כלים כמו קו״ק, הטמעת יכולות מתקדמות במשרדי ממשלה ועידוד פעילות.
עקרונות ה-EU AI ACT
ראשית חשוב להדגיש שתקנות האיחוד מביאות בחשבון שהגבולות הגיאוגרפיים אינם חוסמים התפשטות טכנולוגית ולכם הן חלות על כל מערכת AI שמסופקת או זמינה באירופה. הן גם מגדירות תחומי אחריות וחובות עבור כל שחקן בשרשרת האספקה ומתקפות את הציות לחוק בשורה של קנסות ועונשים כבדים על הפרתו.
הרגולציה החדשה בעצם עוטפת את מוצר ה-AI בכל שלביו: מהפיתוח, דרך כניסה לשוק ואחריה בשלב השימוש השוטף. היא כוללת שאלות של אחריות תוך ארגונית, זיהוי וניהול סיכונים, ניהול דאטה, שקיפות ועוד. כל חלק וצעד צריך להיות ממוסמך ומתועד עבור רשויות החוק, אבל גם שקוף למשתמשים.
המחוקקים קבעו כי ישנם מקרים שבהם השימוש ב-AI מאופיין אינהרנטית בסיכון גבוה. הראשון הוא מקרים או מוצרים שבהם כבר קיימת חקיקה שדורשת תו תקן עובר מוצרים או שירותים. החוק החדש קובע שכל שימוש ב-AI בתוך מוצר כזה חייב להיות חלק מתהליך התקינה שלו. במקרה השני, נקבעו סקטורים שבהם שימוש ב- AI טומן בחובו סיכון של פגיעה בזכויות בסיסיות. מדובר בגישה לשירותים קריטיים, העסקה, חינוך, אכיפה, מערכת המשפט, מרשם אוכלוסין והגירה ועוד. בכל המקרים האלה החקיקה מסדירה את השימוש ב-AI.
בדרגת הסיכון הנמוכה ביותר, שבה החשש הוא מהעדר מודעות כמו במקרים של סרטונים שהוכנו באמצעות כלי AI או שימוש בבוטים במקום בנותני שירות אנושיים, החקיקה מתמקדת בדרישות של שקיפות ויידוע. בדרגות סיכון מורכבות יותר, החקיקה מעמידה שורת דרישות מקיפה הרבה יותר. כמובן שגם באיחוד החריגו שימוש ב-AI למטרות צבאיות, למטרות מחקר מדעי או לשימוש אישי מהחקיקה החדשה.
ומה לגבי תחרות?
המצב הגיאו-פוליטי הגלובלי משפיע גם על הטכנולוגיה. באיחוד האירופי הבינו שהם עלולים לאבד את מירוץ ה-AI לטובת הדו-קרב בין האמריקאים לסינים והם שמים דגש גם על תחרות, חדשנות ופיתוח. בין 27 המדינות החברות באיחוד יש כמובן אי הסכמה פוליטית אבל גם עסקית וכבר עולים חששות שהתקנות החדשות, שחלקן נכנסו לתוקף וחלקן יגיע לשוק רק עוד כשנה, יגבילו את היכולת האירופית להתחרות בתחום החם ביותר בעולם. יתכן שמה שנראה בעתיד הקרוב יהיה ניסיונות להקל על חברות טכנולוגיה באמצעות חקיקת אומניבוס.
ישראל, מצדה, מעוניינת לראות הקלות כאלה שיסייעו על חברות טק מקומיות לייצא ולפעול באיחוד ולכם היא מעודדת שיתוף ידע ושיח עם התעשייה הישראלית ובמקביל שואפת לתת משקל למנגנונים חלופיים שאולי יצמצמו את משקל ה-AI ACT. לדוגמה, יוזמות הסדרה שמובלות ע״י המגזר העסקי עצמו וקובעות שימוש והטמעה אחראיים בכלי בינה מלאכותית.
חשוב לנו ב-DatA-IL להמשיך ולקבל מכם ומכן עדכונים כדי שנוכל לתכנן עבורכם אירועים מתאימים, לתווך נושאים חשובים למקבלי החלטות וליצור חיבורים מתאימים. כל פרטי הקשר של הדוברים באירוע מופיעים בהקלטה וכאן תוכלו לענות על סקר הסטארטאפים שלנו.
להקלטה של הוובינר – לחצו כאן.
