עדכוני אקוסיסטם – ספטמבר 2026

דו"ח האקוסיסטם השני פורסם והמספרים ברורים

ב-7 בספטמבר פורסמה המהדורה השנייה של דוח אקוסיסטם הדאטה וה-AI הישראלי, שהוצאנו עם IVC כשותפת מחקר. הנתון שתפס את הכותרות: 89% מכלל ההשקעה בהייטק הישראלי ב-2025 הלכה לחברות AI לעומת 58% בשנה שקדמה לה.

נתונים מעניינים נוספים:

• 8 מיליארד דולר גויסו לחברות AI ישראליות בכ-500 סבבים.
• 2,948 חברות AI פועלות בישראל — כשליש מכלל חברות הטכנולוגיה במשק.
• מתוכן 365 חברות ליבה שבונות תשתית עצמאית ומודלי שפה, ולא רק מיישמות.
• ישראל ראשונה בעולם בשיתוף פעולה אקדמיה-תעשייה (מדד WIPO) ובריכוז כישרון AI (2.1% ממשתמשי לינקדאין), שביעית במדד ה-AI העולמי של Tortoise, ושמינית בהשקעות הון סיכון פרטי (לפי סטנפורד).

לקריאת הדוח המלא: https://data-il.org/israels-ai-future/

Hold your models

האטה? עצירה? סכנה לאנושות? מה בעצם קרה ולמה כולם מדברים על זה?

ג'ייקוב פאצ'וקי, המדען הראשי של OpenAI, מפרסם בבלוג הרשמי של החברה מאמר בשם "An Alien Mind". בו הוא מדבר על כך שהאינטליגנציה של המודלים מגודלת ולא מתוכננת ("AI is grown more than designed"); שהיכולת לנטר את שרשרת החשיבה של המודלים הולכת ונשחקת; שהמודלים הופכים לעל-אנושיים ביכולת לפרוץ לתוך מערכות מחשב ומתוכן; ושהוא מצפה ומקווה ש"האטות וולונטריות יהפכו לדבר שכיח עד שייקבעו רף בטיחות משותף". המאמר מדבר על טשטוש הגבול בין שימוש לרעה לבין פעולה אוטונומית לא-מיושרת.

יום אחרי עובד לשעבר של אנתרופיק האשים את החברה ואת Open AI בסיכון האנושות וזכה לאלפי שיתופים והסכמות מצד מדעני AI.

כמה ימים אח"כ דריו אמודעי, מנכ"ל אנתרופיק, מפרסם, בבלוג האישי שלו ולא בערוץ של אנתרופיק, מאמר בשם "We Must Pace the Frontier". וטוען כי קצב שיפור היכולות עוקף את עבודת היישור. הוא מבחין במפורש בין קצב לעצירה  . ההצעה שלו בשלושה שלבים: מעריכים מוטמעים – גופי הערכה חיצוניים עם גישה ברמת עובד וזכות פרסום, כהתחייבות חד-צדדית של אנתרופיק; תיאום בין מעבדות בדמוקרטיות על מגבלות יכולת, מה שעשוי לדרוש פטור מדיני הגבלים עסקיים; ותיאום גלובלי מול משטרים אוטוריטריים, באנלוגיה להסכמי SALT.

באותו יום הצטרפו סם אלטמן ("אני מסכים עם דריו שצריך לקצוב את החזית"), אילון מאסק ("דריו צודק") ודמיס הסאביס (ראש DeepMind של גוגל לשעבר) ("הכיוון נכון"). קלמנט דלנג מ-Hugging Face הכריז על "יוזמת יישור פתוחה". מיקרוסופט פרסמה כעבור יומיים "קוד התנהגות ל-AI הומניסטי".

אלטמן הביע הסכמה, אבל לא נמצאה התחייבות פורמלית ומחייבת של OpenAI למנגנון המעריכים. גם ההתחייבות של אנתרופיק עצמה עדיין בלי שם של גוף מעריך, בלי היקף מוגדר ובלי תאריך התחלה.

סין ומעבדות הAI עם המודלים הפתוחים לא הצטרפו לאותה קריאה להאט. שר ביטחון המדינה הסיני צ'ן ייסין כתב ב-14.9 שה-AI הפך ל"זירה חדשה ליריבות אסטרטגית בין מעצמות". "גלובל טיימס" כינה את ההצעה "מלחמה קרה שקטה" וניסיון "לבלום את פיתוח ה-AI הסיני באמצעות חסמים טכנולוגיים ומונופול רגולטורי". אף מעבדה סינית מובילה לא הגיבה.

הממשל האמריקני מתנגד לרעיון ההאטה.

במקביל Open AI הודיעו שידחו את ההנפקה למועד לא ידוע,  למרות שאנתרופיק עצמה עדיין מתכוונת להנפיק עוד לפני בחירות האמצע בארה"ב.

השווקים הגיבו להכרזות אלו בירידות.

יש המקשרים את ההודעה לפסגה המתקרבת בין שי וטראמפ ולמערכת האינטרסים הגיאופוליטית בין סין לארה"ב. אחרים מקשרים אותה לסיפור הפריצה להאגינג פייס (עליו כתבנו בעדכון הקודם) וללוח המודעות "הסודי" שהקימו באתר גרמני ישן ולחשש מאבדן שליטה על הסוכנים כמו גם לפרסום של אנתרופיק שמודלים שלהם שימשו למערכת תילים חות'ית. אחרים טוענים כי חברות ה AI הגדולות מבינות שרגולציה תקרה מתישהו והם רוצים להיות אלו המעצבים אותה (וכמובן יכולים לעמוד בה בהצלחה רבה יותר מאשר חברות קטנות\ חדשות), בשורה התחתונה נראה שיש הסכמה שצריך להאט אבל אף אחד לא מוכן להיות הראשון שלוחץ על הברקס.

עקרונות קרוליינה ודיאלוג בטיחות – מה קורה בזירה הבינלאומית רגולטורית

1-2 בספטמבר, צ'אפל היל, צפון קרוליינה. מפגש שרי החדשנות של ה-G20 מסתיים בקונצנזוס על "עקרונות קרוליינה". הכוללים שלושה נדבכים: השקעה ציבורית במחקר יסודי; ארגזי חול רגולטוריים ופטורים ניסיוניים מסעיפי רגולציה נבחרים; ולהחיל מסגרות מגזריות קיימות על טכנולוגיות חדשות, ולשמור רגולציה חדשה רק ל"שיקולים חדשניים" שהחוק הקיים לא מכסה, עם שקלול מפורש של עלות ההזדמנות שבעיכוב אימוץ.

יש לזכור כי זו הצהרה שרים לא-מחייבת, לא הסכם, אך היא כוללת גם את סין.

על הפרק -פגישה בין שי לטראמפ: ביקור המדינה של שי ג'ינפינג בבית הלבן קבוע ל-24 בספטמבר וניתן להניח כי חלק מההתרחשויות הרגולטוריות ושיח ההאטה קשורות גם לפגישה זו.

באותו שבוע ממש, בבריסל: הנציבות האירופית שלחה בקשות מידע פורמליות ראשונות ליותר מ-30 ספקי AI תחת חוק ה-AI, בנושאי בטיחות וזכויות יוצרים, עם קנסות על מענה מטעה.

באירופה, האיחוד האירופי מפעיל 19 מפעלי AI ב-16 מדינות חברות, ועוד 13 "אנטנות". לא חוות GPU, אלא ארבעה רכיבים באותו מקום – מחשב-על ייעודי, שכבת דאטה, צוות מומחים אנושי שנותן תמיכה טכנית חינם לסטארטאפים ו-SMB, והכשרות. גם מודל הגישה מעשי: "מגרש משחקים" בהקצאה תוך יומיים, "נתיב מהיר" עד 50 אלף שעות GPU בהחלטה תוך ארבעה ימים, וגישה רחבה מעבר לזה בהחלטה תוך עשרה ימי עסקים.

עוד גפרור למדורת יחסי סין ארה"ב – פורסם תחקיר (שלא קיבל אישור רשמי) על אולנצ'אב (Ulanqab), במונגוליה הפנימית (בסין) שאיש לא שמע עליה, ושם, לטענתו, נבנה מתחם מרכזי הנתונים הגדול בעולם בפער עצום. עם 1.5 מיליון תושבים בלבד, צורכת קרוב לאחוז מכלל צריכת החשמל של סין וגדלה בקצב דו-ספרתי בשנה; נחתמו בה השקעות של מעל חצי טריליון יואן מכל ענקיות הטכנולוגיה הסיניות; ומספר המסדים (racks) בבנייה עומד על מעל 5 מיליון  מול כ-5,000-6,000 מסדים במתחם Colossus של xAI בממפיס, שמשווק כמחשב-העל הגדול בעולם. כלומר פער של סדר גודל של פי אלף.

אנבידיה קנתה את Hugging Face. למה, ומה המשמעות

אנבידיה רוכשת את Hugging Face בכ-12.93 מיליארד דולר. 18 מיליון משתמשים, 3 מיליון מודלים, חצי מיליון מאגרי נתונים, מעל 200 אלף ארגונים. המחיר משקף כפי 86 מההכנסות (כ-150 מיליון דולר ARR), כלומר זו לא עסקה כלכלית אלא עסקת שליטה אסטרטגית.. אנבידיה כתבה בהודעה הרשמית שלוש התחייבויות: שהפלטפורמה "תישאר פתוחה לכל אקוסיסטם ה-AI"; שתימשך התמיכה במודלים פתוחים "מכל בונה מודלים" ובריבוי עננים וריבוי מאיצים; וש "מחשוב של אנבידיה לא יידרש כדי לבנות או לפרוס דרך Hugging Face".

הסיכון האמיתי אינו צנזורה אלא נוחות. המלצה מעשית למי שבונה על מודלים פתוחים: לשקף משקלים מקומית, לנעול גרסאות, להפריד אחסון ארטיפקטים מהסקה, ולהחזיק מסלול חלופי.

ישראל: ספטמבר הגדול

הכסף. ספטמבר נפתח בעוצמה חריגה: 1.16 מיליארד דולר בתשעה סבבים בשני ימי עסקים בלבד (1-2.9) – יותר מכפליים מכל ספטמבר 2025. Wonderful גייסה 550 מיליון דולר לפי 5 מיליארד, Upwind 300 מיליון לפי 3.8 מיליארד, HiBob 166 מיליון לפי 3.2 מיליארד, Lyte 165 מיליון לפי 1.6 מיליארד. אוגוסט עצמו סגר 577.5 מיליון דולר – האוגוסט החזק ביותר מאז 2022. מתחילת השנה ועד אוגוסט: 9.6 מיליארד דולר.

הנושא ברור לגמרי: אבטחת AI. שישה גיוסים בשלושה שבועות, כולם באותה קטגוריה (Cylake, Alice, AIR Security, Guardio, Lasso Security, Cymphony) . בהמשך ישיר של מה שסימנו בדוח הקודם – ישראל כשכבת הגילוי והמענה של אבטחת סוכנים. שווה לשים לב ש-Lasso ו-AIR מטפלות בדיוק בבעיה שפאצ'וקי ואמודעי כתבו עליה בהפשטה: מה סוכן עושה כשאף אחד לא מסתכל.

עסקת החודש: אונדס רכשה את Gate Technologies הישראלית ואת Bron ב-205 מיליון דולר, עם תמריצים שיכולים להביא את העסקה ל-390 מיליון (14.9). לא הגדולה בחודש, אבל היא מסמנת את הכיוון: הכסף בדפנס-טק הישראלי זז מפלטפורמות לרכיבי מערכות מדויקות. Covenant, שיצאה מהסטלת' ב-9.9 עם 250 מיליון דולר מצטברים ושווי מעל מיליארד, היא אותו סיפור בגודל אחר.

ומנגד ביטול עסקת דקארט ואנתרופיק (6 מיליארד דולר) ללא הסבר רשמי.

• גוגל מפתחת שבבי AI בישראל לרובוטיקה, מערכות אוטונומיות ו-AI על המכשיר.

מה ה-AI באמת עושה לכלכלה

דויטשה בנק פרסם השבוע דוח מעניין על ההשפעה של AI על כלכלות בעולם.  הם בדקו 30 מדינות וניסו להבין איפה מהפכת ה-AI יכולה לייצר את השינוי הכלכלי הגדול ביותר, לטובה או לרעה. ישראל ראשונה בעולם ביצוא נטו של שירותים שהבנק מסווג כחשופי-AI — כ-8% מהתמ"ג.

ההייטק הוא אחד הדברים שמאפשרים לנו לשלם על כל מה שאנחנו קונים מבחוץ. ועכשיו מגיע AI ומתחיל להוריד בצורה דרמטית את העלות של עבודת ידע. ההשפעה של זה יכולה ללכת לשני כיוונים מרכזיים. הראשון, אם בעוד כמה שנים צוות של 20 מתכנתים יוכל לעשות מה שהיום עושים 100, והערך ילך למי שמחזיק את המודלים, כוח המחשוב והתשתיות, ישראל יכולה להיפגע מאוד. השני, הוא שאם אותם 20 ישראלים יעשו עבודה של 100, רק שהחברה, ה-IP והלקוחות יהיו שלהם. במקרה כזה ישראל לא מוכרת פחות, היא מוכרת פי כמה. הפריון מזנק, החברות הישראליות הופכות לרווחיות יותר וישראל יכולה להיות אחת המרוויחות הגדולות בעולם מהמהפכה. האם הישראלים יהיו היזמים שישארו בעלי החברות והם עובדי ההייטק יהיו בעלי יכולת הפעלת צוותי סוכנים (ולא ״חיילים״ פשוטים)

יש בדוח עוד נתון מעניין. כבר היום השימוש הישראלי ב-AI מוטה יחסית לאוטומציה ולא רק לעזרה לעובדים. כלומר התהליך הזה כבר התחיל. וזה מחייב אותנו לחשוב אחרת גם על מדיניות הייטק.

(סייג: זהו מחקר של בנק השקעות, לא מדידה – התרחישים הם מודל)

למה זה חשוב לאקוסיסטם

אם מחברים את החודש לכדי משפט אחד: התעשייה גילתה שיש לה בלם, וגילתה מיד שהיא לא יודעת מי הרגל.

שלוש מסקנות מעשיות:

ראשית, "האטה" משנה את מחיר הכסף, לא את כיוון המחקר. ההנפקות נדחו, מניות השבבים ירדו, אבל אף מעבדה לא באמת הפסיקה עדיין לאמן, אנתרופיק פתחה תחום חדש שבועיים קודם, ואירופה הזמינה עוד מחשב-על. מי שמגייס בישראל בשנה הקרובה צריך לצפות לבדיקות נאותות ארוכות ולמשקיעים שמתמחרים סיכון רגולטורי, לא לשוק שנסגר.

שנית, שכבת הבסיס עוברת לבעלות פרטית מרוכזת, ומהר. אנבידיה ב-Hugging Face, Stripe ב-OpenRouter, המדינה האמריקאית במניות של יצרני חומרה, והפנטגון כמלווה לענני AI. בישראל, שבה 89% מההשקעה הלכה ל-AI ו-365 חברות בונות תשתית עצמאית, זו לא שאלה תיאורטית: על מי בדיוק אנחנו בונים, ומה תוכנית הגיבוי.

שלישית, האם ההאטה העולמית טובה לישראל? (פחות מודלי פרונטיר, יותר מודלים קטנים ופיזיקל AI)

מילת החודש: אינסטינקט – היה קשה לפספס את העוזר האישי החדש שיושב בווטסאפ ופשוט יכול לנהל לך את החיים.