ההייטק מושך קדימה: ה-AI הגיעה לסטארט-אפ ניישן אבל בשאר ענפי המשק עוד מהססים
28% מהחברות והעסקים במשק הישראלי כבר משתמשים בכלי בינה מלאכותית בשגרת העבודה, כך לפי סקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביוני השנה, בקרב למעלה מ-34 אלף עסקים (כולם מעסיקים 10 עובדים ומעלה). עם זאת, חייבים לסייג ולומר שתעשיית ההייטק המקומית "מקפיצה" את הנתונים: בקרב חברות הייטק ופיננסים 60% דיווחו על שימוש ב-AI ובניכוי אותן חברות הייטק ותעשיית הבנייה, שיעור האימוץ הארצי עומד על 15% בלבד. בענף המסחר 20% דיווחו על שימוש ב-AI, בתעשייה 28%, ובענף השירותים והמלונאות 26%.
נתונים מהעולם מראים מספרים מגוונים מאוד. בלמ"ס מזכירים סקר של ICT שנערך באיחוד האירופי ב-2024 ולפיו רק 13% מהעסקים שם אמצו שימוש ב-AI, כאשר במדינות כמו דנמרק ושבדיה אחוזי האימוץ גבוהים ודומים יותר לאלה שנמצאו בישראל.
לעומת זאת, דוח של חברת BCG שיצא ביוני השנה בדק מעל 10,000 עובדים ב-18 מדינות ו-72% מהם דיווחו שהם עושים שימוש קבוע ב-AI במהלך העבודה. סקר שביצעה חברת KPMG בדצמבר שנה שעברה בקרב חברות מהמגזר הפיננסי מצא ש-62% מהן כבר עושות שימוש ב-AI ו-51% מתוכן אפילו בודקות שימוש בסוכני AI.
רק 17% מתוך המשיבים משלמים על כלי AI. שלא במפתיע, חברות עם מעל ל-250 עובדים נוטות לשלם – עם 29% שהשיבו שהם משלמים על כלים – בעוד שבקרב עסקים קטנים (פחות מ-50 עובדים), רק 16% ענו שהם משלמים.
גם באופן השימוש בטכנולוגיה יש הבדל בין ההייטק לשאר הענפים. כשנשאלו למה משמשת אותם הבינה המלאכותית, 42% ענו שהיא מחליפה מטלות שגרתיות ורק 14% ענו שהם מיישמים את היכולות האלה גם במטלות מורכבות שדורשות יכולות קוגניטיביות. בהייטק, לעומת זאת 23% ענו שה-AI מסייעת להם גם במשימות מורכבות, לעומת 3% בלבד בענף הייצור, למשל.
עתיד התעסוקה: התחזיות והמציאות בשטח
השאלה כיצד צפויה הבינה המלאכותית להשפיע על שוק התעסוקה נמצאת בלב הדיון בנושא ומספר התשובות כמעט כמספר העונים. בלמ"ס אכן שאלו כיצד השימוש ב-AI משפיע על התעסוקה בחברה. 89% השיבו שהם לא רואים שינוי, ו-5% ענו שהטכנולוגיה כבר סייעה להם לגייס פחות כוח אדם חדש. ועל אילו עובדים זה משפיע? התשובה מפתיעה. אמנם, 4% ענו ש-AI הביאה לצמצום בכוח האדם הנוכחי שלהם, אבל חצי מהם אמרו שמדובר בעובדים עם רמת השכלה נמוכה, והחצי השני שאלה דווקא עובדים ברמת השכלה גבוהה.
סקרים שבוצעו בחו"ל התמקדו בהכשרה וביכולות של עובדים לעשות שימוש מורכב בכלים החדשים. BCG מצאה שרק 36% מהעובדים שנסקרו חשו שקיבלו הכשרה מתאימה ורק 25% ענו שהנהלת החברה סיפקה להם הנחיות מתאימות. אולם גם בקרב העובדים יש הבנה שלא מדובר בטרנד חולף – 75% מהנסקרים ענו שסוכני AI הם טכנולוגיה הכרחית להצלחה עתידית.
נתוני האימוץ והפערים העצומים בין התעשיות – הלכה למעשה, ההייטק וכל השאר – אולי לא מאוד מפתיעים, אבל הם מחייבים התערבות. הבינה המלאכותית אינה טרנד חולף ואינה כלי לחברות טכנולוגיה בלבד – אלא כלי לשיפור הפריון והרווחים של עסקים ישראלים. הנתונים מישראל ומהעולם מעידים שחברות מעוניינות לאמץ את הטכנולוגיה אבל פערי מידע והנחיות הם גורם מעכב.
במכון הישראלי לדמוקרטיה התייחסו לדוח בטענה שהוא מחזק המלצות קודמות שלהם, לפיהן "מדיניות החדשנות בישראל צריכה להתמקד לא רק בפיתוח של טכנולוגיות חדשות בענף ההייטק אלא גם בהטמעה של טכנולוגיות קיימות בשאר המשק". לצד ההדרכות לעובדים, מציינים במכון גם את החשיבות של הכנת מערכת החינוך לעידן הבינה המלאכותית, בדגש על פיתוח חשיבה ביקורתית.
שימוש נכון ב-AI חשוב לא רק לחברות טכנולוגיה, אלא לכלכלה הישראלית כולה. יש צורך בבניית תוכניות להגברת מודעות, אוריינות והטמעה בקנה מידה גדול בקרב עסקים (מקטנים ועד גדולים), בתחומים שאינם נחשבים טכנולוגים. במקביל, חשוב לוודא כי כוח העבודה הישראלי מעודכן ובקיא בכלים חדשים.
עולם העבודה הולך להשתנות ועל העובדים והעסקים הישראלים להשתנות איתו.
אנו ב DatA-IL מזמינים אתכם.ן לפנות אלינו בנושא זה, להעלות את האתגרים והחסמים עימם אתם.ן מתמודדים.ות על מנת שנקדם כלי סיוע ומענים.
למענה על הסקר – לחצו כאן!
לקריאת הסקר של הלמ"ס – לחצו כאן.